נולדתי באמצע המלחמה בפברואר 1943 בשוויצאני (אז היה פולין, ליד וילנה). גדלתי במשפחה קתולית בפולין, הם מאד אהבו אותי. מאז היותי ילד קטן הרגשתי שאני אומצתי על ידם אבל לא היתה לי כל ידיעה על כך. בהמשך גדלתי, למדדתי לימודי כמורה, והייתי כומר. בהמשך למדתי פילוסופיה, והייתי מרצה באוניברסיטה הקתולית בלובלין. כשהייתי בן 35 לחצתי את אמא שלי לספר לי על עצמי. עד שהיא אמרה לי: אתה יהודי, נולדת למשפחה יהודית במלחמה. הם רצו שאני יציל אותך, ומסרו לי אותך כשהיית בן כמה שבועות, ומעט זמן לאחר מכן, הנאצים חיסלו את הגטו, שני הוריך נהרגו ביחד עם אח שלך שהיה כבן 3 אותו אני זוכרת שקראו לו שמואל. את השמות של ההורים שלך אני לא זוכרת. הייתי בהלם מוחלט! חייתי בסתירה מוחלטת בין שתי עולמות, מצד אחד אני יודע שאני יהודי, ומצד שני אני כומר קתולי. בהמשך החיים בדרך לא דרך גיליתי את משפחתי, קרובי משפחה רחוקים יחסית. ועליתי לארץ בשנת 2007, ומאז אני מנסה לקבל הכרה ביהדות שלי. עברו כמה שנים, שהסכימו לתת לי אזרחות, אבל עדיין לא הכירו ביהדות שלי. היה לי חשוב מאד להיות יהודי בארצו. חשוב מאד גם בשביל ההורים שלי שנרצחו בשואה, שמעתי שאמא שלי היתה פעילה ציונית בעיירה. אבל לא היה לי שום ראיה לסיפור שאני מספר. ומערכות רשמיות לא משנים סטטוס בלי להביא ראיה כלשהי.

בשנת 2018 בעוד ניסיון ללכת דרך בתי הדין הרבניים, הגעתי לביה"ד בירושלים. שם גילו אמפטיה והציעו לי לנסות לפנות למכון סימנים אולי דרך הדנ"א שלי יהיה לי ראיה שאני יהודי. פניתי למכון סימנים, ובתוך שבועיים קיבלתי את התוצאה: יש לך הוכחת יהדות ברורה! הייתי כולי נרגש עד מאד, קבענו דיון בביה"ד הרבני, הם ליווי אותי לאורך הדיון ושיכנעו את הדיינים באמיתות התוצאות. עד שבחנוכה תשע"ט קיבלתי אישור יהדות רשמי! עשיתי ברית מילה באיחור של 76 שנים, חזרתי הביתה! חזרתי לעם שלי ולמולדת שלי!

תקציר מסיפור חיי ניתן לראות כאן:

הסיפור של מכון סימנים הוא סיפור מדהים. הפנו אותי למכון סימנים לאחר שלא היו לי מספיק מסמכים להוכיח את יהדותי. אמא וסבתא שלי היו רשומות כרוסיות, למרות שידעתי שהם יהודים, הם פשוט נרשמו כך בגלל האבא שהיה רוסי, וברוסיה עדיף להירשם כרוסיה ולא כיהודיה. אמרו לי לנסות לנבור בארכיונים, לא הצלחתי להתקדם. עברו כמה שנים, ואז שמעתי על האפשרות להוכיח יהדות ע"י בדיקת דנ"א. ביררתי, והגעתי למכון סימנים, ומאז הכל רץ מהר, בפגישה הסבירו לי שלא כל היהודים ניתן לראות בדנ"א שהם אכן יהודים. אבל הבטיחו לי שהם יעשו את כל המאמצים והבדיקות כדי להוכיח שאני יהודיה. בתוך שבוע שבועיים התקשרו אלי שרואים שאני יהודיה. שמחתי מאד, ובתוך מספר שבועות כבר קיבלתי אישור רשמי מבית הדין.

"עליתי מאוקראינה כיהודיה, שני הורי יהודים. במשפחתי נשמרו התעודות המקוריות. יחד עם זה בשלב מסוים מברר היהדות פקפק ביהדותה של אימי, והעלה השערה שהיא אומצה ע"י סבתי היהודיה. לא היתה לי כל אפשרות להעמידו על טעותו, ולכן המליץ לי ולילדיי לעבור גיור מספק. למותר לציין שהמצב הזה מצידי לגמרי לא אפשרי, יש לי בעל, ילדים, אני לא אכניס אותם למערבולת כזו כאשר לי ברור שאני יהודיה ואימי מעולם לא אומצה. וכמו משמיים הציעו לי לערוך בדיקה גנטית. ואכן כאשר הגיעו התוצאות שמחתי מאוד, הן לא הותירו כל ספק. קיבלתי על ידכם סיוע גם מול בית הדין שהצגתם להם את התוצאות והסברתם להם את משמעותן, אני מודה לכם מאוד, ומאחלת לכולם שהתהליך יסתיים בצורה כל כך טובה".

"כמו כל בחור צעיר שרוצה להתחתן גם אני פניתי בעוד מועד לרבנות לרישום נישואין. ומחמת היותי עולה מביה"מ לשעבר, עברתי בירור יהדות אצל מברר מטעם בית הדין. בדיון מול ביה"ד הבנתי שאני בבעיה. ביה"ד מסרב להכיר ביהדותי, למרות שמאז היותי קטן ידעתי שאני בן לאמא יהודיה, ערכו לי ברית מילה, ואף למדתי באוקראינה במוסד דתי. בסופו של דבר הוצע לי לערוך בדיקה גנטית. נערכה לאמי בדיקה גנטית ולאחר כשלוש שבועות הגיעו התוצאות שניתן להוכיח שאנו יהודים כשרים! אמנם לא הייתי נחשב מאותן ארבע אמהות מהמייסדות של האוכלוסיה האשכזנית, וגם לא מאותם 40% המפורסמים כזיהוי ודאי. אבל בכל זאת, היה די בתוצאה שהגיעה כדי שנוכל להוכיח שאנו יהודים. אני מודה לכם על האפשרות להוכיח את יהדותי, ועל העזרה מול בית הדין להסביר להם על הממצאים הגנטיים שלי, ועל משמעותן. "