הרב ישראל בארנבאום
דיין בביה"ד שע"י הרבנות הראשית לרוסיה
ממחברי הספר "בירורי יהדות לאור מחקרים גנטיים
כתוצאה מניסיון ממושך שצברתי בתהליך בדיקת יהדותם של מאות אנשים והשוואת התוצאות למידע המופיע במאגרי המידע השונים, ראיתי לנכון להבהיר ולהדגיש כמה פרטים שחשיבותם היא קריטית עבור העוסקים ביישום שיטת הבירור הגנטי למעשה:
בחירת רזולוציה (מיקוד) של ריצוף גנטי
קיימות שיטות שונות לביצוע ריצוף קוד גנטי, הקובע סדר נוקלאוטידים (תרכובות אורגניות מסוימות) המרכיבים את מולקולת הדנ"א. באופן כללי אפשר לדבר על שלשה אופני ריצוף: 1) ריצוף של המקטע האינפורמטיבי ביותר של הדנ"א, הנקרא 'אזור הבקרה' (בו מתרחשים שינויים – מוטציות – בקצב הכי מהיר)[1]. 2) ריצוף דנ"א מיטוכונדרי מלא. 3) בדיקות של מוטציות בעמדות ספציפיות החשובות לצורך המחקר.
למרות מעלתו הברורה של ריצוף מלא, שמקנה ידע נרחב יותר על הנבדק – הרי שבנוסף לעלויות הגבוהות הכרוכות (לעת עתה) בבדיקה זו, ברוב המקרים הדבר מיותר וזאת משתי סיבות:
1) את רוב ההפלוטיפים היהודיים שנמצאו עד כה, ובוודאי את 4-5 הנפוצים ביניהם ביותר, ניתן לגלות ולהגיע לרמת הזיהוי המובהק כבר באמצעות ריצוף מצומצם מבלי להזדקק לריצוף מלא.
2) במציאות הנוכחית, ונראה שהיא תמשיך עוד לאורך זמן – מאחר שהמחקרים הגנטיים התמקדו בצבירת מידע על 'אזורי הבקרה' הרבה יותר מאשר על שאר חלקי הדנ"א המיטוכונדרי, כלומר, מאגרי המידע המדעיים העומדים כעת לרשותנו מספקים מדגם של 'אזורי בקרה' באופן הרבה יותר משמעותי מאשר של ריצוף הדנ"א המיטוכונדרי המלא.
לכן, אף שריצוף מלא של הדנ"א המיטוכונדרי עשוי להקנות לנו ידע מפורט יותר לגבי האדם הנבדק, אולם אפשרויות ההשוואה המעשיות של ידע זה עם המידע שהצטבר על אנשים וציבורים אחרים, הן מוגבלות בהרבה לעומת המידע שמתקבל על 'אזורי הבקרה'.
מאגרי מידע
חשוב לציין שלא קיים במציאות מאגר מידע גנטי אחיד, אלא מעבדות גדולות שונות מלקטות ואוספות תוצאות ממחקרים גנטיים למסדי הנתונים שלהם. לפיכך, קיימים מאגרים מגוונים ברשות מעבדות שונות, הכוללים מידע שנאסף בצורות שונות ולמטרות שונות.
לא כל המידע הגנטי שנאסף במאגרים אלו רלוונטי לצורך הבירור בנדון דידן:
חלק גדול מהמחקרים מתמקדים בנושאים רפואיים ומסיבה זו אינם בוחנים את נושא המוצא האתני. תוצאות של מחקרים מסוג זה, עשויות אמנם להצביע עד כמה הפלוטיפ מסוים נפוץ או נדיר בעולם בכלל, אבל לא ניתן לשאוב מהם מידע על מידת התפוצה שלו בקרב יהודים ובקבוצות לאומיות ואתניות אחרות. מחקרים אחרים מתמחים בחקר של הפלוטיפ מסוים דווקא (לצרכים רפואיים או אתנו-גנטיים), ומובן שהמידע המתקבל ממחקרים אלו מבליט את השכיחות של הפלוטיפ זה באופן מלאכותי, ואינו תורם מאומה להשוואה אובייקטיבית אודות התפוצה של הפלוטיפ זה בין יהודים לעומת עמים וקבוצות אתניות אחרות.
לאור זאת, בטרם מבצעים את ההערכות הסטטיסטיות, מן ההכרח לסנן את המידע הלא רלוונטי ולבצע חישובים רק על בסיס הנתונים המתאימים לבירור שלפנינו.
בנוסף, חשוב להעיר שהשימוש בבדיקות גנטיות חדר זה מכבר לשוק המסחרי, וקיימות חברות שונות המספקות שירותי בדיקה גנטיות לצרכים אישיים של אנשים פרטיים. גם חברות אלו צברו מאגרי מידע לא מועטים, אך רמת האמינות שלהם באופן יחסי נמוכה יותר. זאת בנוסף לטעם לפגם הקיים באופי הבדיקה במחקרים מסחריים בכלל, בעיקר בעקבות העובדה שבירור מוצא אתני של הפונים דהיינו ההשתייכות שלהם לאומה זאת או אחרת, נעשה שם לפי הגדרה עצמית של הפונים עצמם בלבד.
לסיכום: נודעת חשיבות רבה לבחירת מאגר מידע, והוא צריך לעמוד בשלושה תנאי בסיס. המאגר צריך להיות: 1) רחב ככל שניתן, 2) מדויק ואמין, 3) מתאים לצורכי הבדיקה שלנו.
רבדי אוכלוסיות
כפי שנתבאר לעיל (בפרק ד) נודעת חשיבות רבה לקביעה נכונה של גבולות האוכלוסייה הנבדקת בארצות המוצא (בין של יהודים, בין של נכרים שיהודים גרו בקרבם): הרחבת יתר של מוקד הבדיקה עשויה להביא למסקנות מוטעות בשל צירוף ציבורים שלמים בלתי רלוונטיים לבדיקה; ואילו צמצום יתר עשוי לפגוע בדיוק של מובהקות הבדיקה.
העולה מכל המבואר בפרק זה, שבשביל יישום נכון של תוצאות הבדיקות הגנטיות יש צורך בבקיאות מקצועית ושקלול הנושאים המורכבים הכרוכים בתחום חדש זה.
אין ספק שזכות התגלגלה לדורנו בכך שקיבלנו שיטת בירור יהדות אמינה ומבוססת ביותר, וניתן לראות בחוש כיצד הקב"ה מגלה רפואה למכה של ההתבוללות הנוראית ה"י. אך יחד עם זאת, חייבים להיות זהירים בישומה של שיטה זו, ולהסתמך אך ורק על הבקיאים והעוסקים בתחום זה באופן מובהק, שמשתמשים בכלי זה בתבונה, בלי לטהר פסולים באופן גורף ובלתי אחראי, אלא מסתייעים בו לברר ולהוכיח יהדות בראיות מבוססות.
[1] גם אזור זה עצמו בדנ"א ניתן לרצף כולו או רק חלקים מסוימים שבו .
